שימוש בכלבים כאמצעי טיפולי משלים לטיפולים פסיכולוגיים מוצע כיום בעיקר לילדים לשם התמודדות עם בעיות רגשיות כמו בעיות בדימוי ובביטחון העצמי, חרדות והפרעות קשב וריכוז, מוכר בישראל כבר שנים אחדות. הכלבים שנבחרים למטרה הזאת, כמו בעליהם, עוברים הכשרה או אילוף בהתאם. הטיפול מתבטא בהקדשת תשומת לב רבה לכלב – ליטוף, האכלה ודאגה לבריאותו ושלומו.
לתחום זה החלה להיכנס בשנים האחרונות Equine assisted therapy EAT - טיפל בעזרת סוסים שטופחו למטרה זאת ובמיוחד עבור מי שסובל מהפרעות פוסט טראומה ועתה, בדגש ייעודי, עבור הלומי קרב, כאשר תכניות הטיפול בנויות על פי פרוטוקול מפורט.
הפעילות החדשנית הזאת מלווה עתה לראשונה במחקרים מהעולם הקליני. בשלב זה המחקרים כוללים קבוצות משתתפים קטנות והממצאים הראשונים החלו להתפרסם בעיתונות מקצועית כמו Military Medicine, Journal of Clinical Psychiatry, Brain Mapping. חלק מרכזי במחקרים אלה מוביל ומנחה פרופ' יובל נריה, בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, שריונאי, שותף למחקר על שבויי המלחמה שנעשה באוניברסיטת תל אביב (יחד עם פרופ' זהבה סולומון) ועתה פרופסור לפסיכולוגיה קלינית המנהל את התכנית ללימודי טראומה והפרעת דחק פוסט-טראומטית, PTSD, במרכז הרפואי אירווינג (ע"ש סוס מירוץ אגדי), באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.
"פרופ' נריה: "אצל הלומי הקרב האמריקאים שטופלו בעזרת סוסים ניכר שיפור בתגובות רגשיות וחברתיות, מה שיכול להוות צעד משמעותי במציאת שיטות משופרות בטיפול בהפרעת ה-PTSD המאוד מורכבת"
פרופ' יובל נריה. צילום: פרטי
במרכז באוניברסיטת קולומביה הוקם ומפותח פרויקט Man O' War – יוזמה של הנדבן האמריקאי ארל מאק, שנשיא ארה"ב העניק לו גם את התואר שגריר כהוקרה על פעילותו. מאק יזם את הפרויקט כבר בשנת 2015 כאשר מצא עצמו מודאג מהמשבר המנטלי שנחשף בקרב יוצאי הצבא האמריקאי ששבו מהקרבות ואובחנו כהלומי קרב. היה ברור שהם זקוקים לתכנית טיפולית ספציפית עבורם, שניתן להוציאה לפועל באמצעות סוסים דווקא.
עתה מציע פרופ' נריה לחוות הסוסים של דני סטירין במושב סתריה שליד רחובות, לשמש בישראל מרכז לוויין של אוניברסיטת קולומביה הניו יורקית, לצורך המחקר שהחל בארץ: טיפול בסוסים עבור הלומי קרב. "אמנם הצטברו מהעבר הלא רחוק ראיות אנקדוטליות שכדאי להסתייע בסוסים, במיוחד סוסי רכיבה שאומנו לשם כך, במסגרת טיפולים משלימים גם לתרופות, אבל עד כה, כל הפעילות הזאת לא לוותה במחקר קפדני מבוקר, כמקובל במחקרים רפואיים", מציין פרופ' נריה.
דני סטירין בחווה הטיפולית בסתריה. "רוב המטופלים שבהם טיפלנו עד כה הגיעו לחווה מאחר שתוסכלו מהטיפולים הפסיכולוגיים הסטנדרטיים"
עד כה, בשקט, טופלו כך בחווה 50 הלומי קרב מקרב לוחמי צה"ל, בטווח הגילים של 58-26, מה שמעיד כי השתתפו במלחמות ובמבצעי צה"ל החל ממלחמת לבנון הראשונה, לחימה בעזה ועד מבצע צוק איתן. על פי הידוע יש כנראה בישראל עתה כ-5,200 הלומי קרבות, שמוכרים למערכות הסיוע שמוצעות עבורם, אבל לא מן הנמנע שיש הרבה יותר.
רבים מהלומי הקרב נמנעים מסיבות שונות לפנות לקבלת סיוע, אולי אפילו מתביישים לבקש, מתקשים להתמודד עם מותם של חבריהם ליחידה או מפקדיהם, בנוסף לפציעות הגופניות שהותירו חלק מהם נכים. הם, מתברר, הרבה יותר רגישים אפילו להערה הכי סתמית הנזרקת לעברם שלא בהקשר ללחימה וממהרים להתכנס בתוך עצמם.
"הרוב בקבוצת המטופלים שבהם טיפלנו עד כה", אומר סטירין, "הגיעו לחווה מאחר שתוסכלו מהטיפולים הפסיכולוגיים הסטנדרטיים הנעשים עם פסיכולוגים בחללים סגורים, בעוד שתכנית הטיפול עם הסוסים נעשית במרחב פסטורלי בחיק הטבע, מה שמשרה יותר רוגע".
פרופ' נריה: "הטיפול כולו ממוקד באינטראקציה שבין הלום הקרב לבין הסוס שהוא משתתף בטיפוחו, בהאכלתו ובאימוני הרכיבה עליו"
פרופ' נריה ועמיתתו בניו יורק פרופ' פרודנס פישר בנו תכנית טיפולית מיוחדת ומפוקסת עבור הלומי הקרב. "הם מגיעים לשמונה מפגשים, פעם בשבוע, 90 דקות כל אחד, משתתפים גם בסדנת בישול כקבוצה התורמת לאווירת הרוגע, כאשר הצוות הטיפולי באמצעות סוסים, המטופחים במקום, כולל עובד סוציאלי, מאמן סוסים, ולצידם מה שאנחנו מכנים 'מאמנטור' – מאמן שהוא גם מנטור, דמות הסובלת מפוסט טראומה, שהטיפול בסוס הביאה אותה לנקודת זמן טובה יותר בחיים", מספר סטירין.
במה טיפול עם סוסים שונה מהטיפולים המוצעים כיום לפגועי פוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים או אירוע קשה אחר שאיננו מלחמה?
פרופ' נריה: "בטיפול הנעזר בסוסים לא מערבים שיחות ודיבור על הטראומה ותסמיניה או על התרופות שהמטופלים מקבלים. נמנעים מלאזכר את האירוע או האירועים בלחימה והקרבות הקשים - זכרונות שמציפים לפתע את הלום הקרב, הטריגר לפוסט טראומה. הטיפול כולו ממוקד באינטראקציה שבין הלום הקרב לבין הסוס שהוא משתתף בטיפוחו, בהאכלתו ובאימוני הרכיבה עליו – בסך הכל תרגילי רכיבה פשוטים מאוד, לא כאלה שתכליתם להכין את הסוס למרוץ או לתחרות".
בטיפול בעזרת כלבים, שמוצע כאמור בעיקר לילדים, ההשפעה של הכלב על הילד שנעזר בו מורגשת בעיקר בתהליכים טיפוליים הקשורים בשיפור הדימוי והביטחון העצמי. אלה הם תהליכים מורכבים היוצרים אצל הילד ריחוק חברתי, חרדות, פחדים וגם קשיים בוויסות הרגשי וזאת כאשר בסביבתו הקרובה ביותר, משפחתו, הוא אינו מקבל את המענה הנדרש.
הכלב יכול למלא את החלל וליצור אצל הילד תחושת נינוחות ורוגע. הקשר שנוצר ביניהם מסייע לילד לפתח אמון ולסמוך על האחר, במיוחד כאשר הקשיים שלו נובעים מהתמודדות עם קשיים בתא המשפחתי כמו סכסוך בין ההורים, לידה של תינוק חדש או אירועי אלימות במשפחה שהוא עד להם. הטיפול הרגשי מסייע לילד לפתח תחושות אמפתיה כלפי הסביבה ורצון לפתח כישורים חברתיים שיסייעו לו בשיפור הביטחון העצמי והתקשורת עם הסביבה.
במקרים אחרים, הגשר לעולמו של הילד מתבטא דווקא בכך שהכלב עוזר לילד לשפר את היכולת התפקודית שלו במגוון רחב של תחומים כמו צבירת ביטחון להתמודדות עם משימות יומיומיות שעד כה נראו בלתי אפשריות, והקלה בבעיות של קשב וריכוז או היפראקטיביות.
מה הם, אם כן, היתרונות של שימוש בסוסים על פני כלבים?
פרופ' נריה: "לסוסים יש יתרונות רבים, במיוחד עבור הלומי קרב, שאינם קיימים בכלבים. הם כנראה הרבה יותר רגישים, משדרים את רצונם שיטפלו בהם ובכך שונים מהכלבים".
לדברי פרופ' נריה, הלומי קרב עם PTSD כרוני סובלים מצבר גדול של תסמינים, "כאשר כל אחד מחייב טיפול בהתאם. בין הממצאים הראשוניים מהמחקרים המעטים שנעשו בארה"ב בקרב ותיקי הצבא האמריקאי שחזרו משדות הקרב עם פוסט טראומה ודיכאון עמוק, נמנעו מלקבל סיוע נפשי מאחר שלא נתנו אמונם בו וסבלו עקב כך גם מקשי תעסוקה, עלה כי דווקא הסוסים, בהתאם לפרוטוקול טיפולי, תרמו לשינויים הניתנים למדידה בתפקוד ובמבנה המוח, בעיקר באזורי המוח האחראים על חוויית ההנאה".
מהי שכיחות PTSD בארה"ב?
"שכיחות פוסט טראומה בקרב כלל האמריקאים עומדת על 9%, לפי אותה עבודה. בין השאר בא לידי ביטוי במספר הכולל הזה גם שיעור של 3.5% מהנפגעים, שלמרות הטיפולים האחרים שעברו במשך שלוש עד חמש שנים, הם לא עזרו להם. הם התאכזבו, התלוננו על תופעות הלוואי מהתרופות - בעיקר מעכבי סרוטונין - הפסיקו לקבלן ועזבו תכניות טיפוליות אחרות שהוצעו להם".
צוות המחקר המדובר ביסס את הממצאים על סריקות מוח MRI שנעשו למטופלים בסיוע סוסים לפני תחילת הטיפול, לאחריו וגם כעבור שלושה חודשים. נראה שיפור בקישורים העצביים, צמצום באזורי התלמוס – כסממן לצמצום משמעותי בתסמינים, ונמצאה קורלציה מתמשכת חזקה של שיפור.
"זה מוכיח", אומר פרופ' נריה, "שניתן לבצע התאמה של חיזוק גרעיני הבסיס והמערכת הלימבית במהלך טיפולי EAT. כמו כן, זוהו שינויים חיוביים באמיגדלה והסטריאטום וסממנים משמעותיים בתהליכי חיזוק ולמידה מבוססי ההורמון המוחי דופמין.
"לפני הטיפול, הלומי הקרב האמריקאים סבלו מדיכאון, התמכרו לסמים ובעקבות זאת היו גם התאבדויות. הטיפול בסוסים בלם מגמות אלו לפחות בקרב משתתפי הניסוי. אצלם ניכר שיפור בתגובות רגשיות וחברתיות, מה שיכול להוות צעד משמעותי במציאת שיטות משופרות בטיפול בהפרעת ה-PTSD המאוד מורכבת".
לקריאה נוספת בדו"חות המחקר:
שינויים נויורולוגיים בעקבות תרפיה בעזרת סוסים להפרעת דחק פוסט-טראומטית
Neural changes following equine-assisted therapy
for posttraumatic stress disorder: A longitudinal
multimodal imaging study
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
