הכל החל בשיחה שגרתית בבית שקיימו שני רופאים, בני זוג, ד"ר תומר אלבז-גרינר, רופא בכיר במכון הגסטרו במרכז הרפואי פדה-פוריה, ורעייתו ד"ר גבי אלבז-גרינר, מצנתרת בכירה במערך הלב באותו בית חולים. הם דנו במטופל בן 77 במצב סיעודי ומורכב, מוגבל בתנועותיו, שהיה מאושפז בבית החולים תקופה ארוכה.
עוד בעניין דומה
סיפר המומחה לגסטרו ד"ר תומר אלבז-גרינר: "ביקשו מאיתנו לסגור את הפיסטולה בין הקנה לוושט שממנה סובל המטופל. מאחר שלא ניתן היה לבצע את הפעולה בו בשיטות האנדוסקופיות המקובלות, כמו התקנת סטנט או קליפסים, שאלתי את גבי רעייתי אם ניתן לבצע את סגירת הפיסטולה באמצעות התקן אחר שבו משתמשים הקרדיולוגים לשם סגירת מומים בלב" .
הוחלט לקיים התייעצות עם מנהל יחידת הצנתורים במערך הלב ד"ר פביו קוזניץ, מנהלת מכון הגסטרו ד"ר מאיה פריצקי ועם שני צוות המחלקה לאף, אוזן, גרון וניתוחי ראש-צוואר ד"ר סיון גושן, מנהלת המחלקה וד"ר עופרי רונן.
"היה ברור לנו שכל פעולה עליה יוחלט תהיה ייחודית", הדגיש עוד ד"ר אלבז-גרינר.
כתוצאה מאותו דיון משולש דיסציפלינות – גסטרו, א.א.ג וקרדיולוגיה – סוכם על יצירת צוות משולב: צוות הגסטרו הביא לחדר הניתוח את המערכת שלו, כך גם צוות א.א.ג, כאשר הביצוע נעשה בחדר הצנתורים המשוכלל של בית החולים באמצעות אותו התקן (Device). ד"ר קוזניץ: "זו הפעם הראשונה שהרכבנו צוות משולב שכזה".
כמו כן ציין כי הפעולה הייחודית והנדירה שעליה הוחלט בוצעה רק פעמים בודדות בבתי חולים בעולם ובארץ.
ד"ר אלבז-גרינר: "היה צורך לבצע פרוצדורה מאד נדירה שככל הידוע נעשתה רק פעמים בודדות בבתי חולים בארץ וגם בחו"ל. השתמשנו באותו התקן מעולם הקרדיולוגיה שמיועד במקורו לסגור פגם במחיצת הלב והשאלנו אותו כדי לסגור את התעלה שבין הוושט לקנה.
"הפרוצדורה הזו תאפשר למטופל לחזור להזנה רגילה. הוא יפסיק לקבל הזנה תוך ורידית. כמו כן יימנעו להערכתנו זיהומים ריאתיים חוזרים כתוצאה מאספירציות חוזרות. הפרוצדורה עברה בהצלחה והיא תקל על המטופל את התפקוד ותשפר את איכות חייו".